פסק-דין בתיק ת"א 1708-11-08

עניינו של פסק דין זה בנזקי גוף שאירעו בתאונת דרכים ביום 6/12/05.

ואלה טענות התובעים

על פי האמור בתביעה, ביום 16/12/05, בשעה 17:55 נסעו התובעים באוטובוס בנצרת עלית והיו מעורבים בתאונת דרכים.

ממקום התאונה הוחשו לבית החולים העמק בעפולה, שם עברו בירור ואובחן כי הם סובלים מכאבי ראש, כאבים והגבלה בתנועות הצוואר, כמפורט בתיעוד הרפואי.

עקב התגברות הכאבים, נאלצו התובעים לבקר מס' פעמים אצל רופא מטפל, כאשר הם מתלוננים על כאבי ראש ובחילות, נדודי שינה, כאבים והגבלות בתנועת הצוואר.

התובעים עתרו לפסוק להם בגין הוצאותיהם סך של 3,000 ש"ח ובגין הפסד השתכרות סך של      6,000 ש"ח, וכן נזק כללי בהתאם לשיקול דעת בית המשפט.

ואלה טענות הנתבעת

הנתבעת מכחישה את אירוע התאונה, נסיבותיה, מועדה וכן כל פרט אחר הכרוך בה. כן היא טוענת כי לא כל התובעים היו מבין נוסעי האוטובוס.

לטענת הנתבעת, גם אם אירעה התאונה, לא נגרמה לתובעים כל פציעה במהלכה ואם נגרמה כזו הרי שהיתה קלה, חלפה ולא הותירה כל מגבלה.

בדיקות שנערכו לתובעים בבית החולים לא העלו כל ממצא, ובנסיבות העניין טענותיהן מוגזמות, מופרזות ואין להן אחיזה במציאות.

דיון והכרעה

שאלת האחריות

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, אני מעדיפה את גרסת התובעים על פני גרסת נהג הנתבעת בכל הנוגע להתרחשות התאונה,  ואנמק החלטתי.

התובעת תארה את אירוע התאונה כדלקמן:

התובעים נסעו באוטובוס בקו ,14 שעה שהיה מעט חשוך.

התובעים ישבו במושב האחורי של האוטובוס, כאשר בתם לצד החלון והתובעת עצמה במעבר.

לדברי התובעת, נסע נהג האוטובוס במהירות ונוסעים שהיו באוטובוס העירו לו על כך. כאשר הגיע האוטובוס לכיוון הר יונה, בסמוך לכיכר, עלה האוטובוס על הכיכר, ולהערות מצד הנוסעים השיב כי  הוא ממהר וכי הוא באיחור. הנהג המשיך בנסיעתו המהירה, וכמה מטרים לאחר מכן טיפס על פס האטה. כתוצאה מכך "עפו" (כלשון התובעת) התובעים ממושבם ונחתו, תוך שהם נחבטים במקומות שונים.

התובעת, לטענתה, נחבטה בראשה, ניגשה לנהג בהיסטריה ודרשה ממנו לעצור באופן מיידי ולאפשר לה ולמשפחתה לרדת מהאוטובוס. התובעת הוסיפה וסיפרה כי טענה בפני הנהג כי בעלה ובתה נחבטו אף הם בראשיהם וביקשה לקבל את פרטיו, אך הנהג לא הסכים.

לדבריה, בעלה ירד מהאוטובוס עם הילדה מהדלת האחורית והיא עצמה ירדה מהדלת הקדמית.